המרד הגדול ומרד בר כוכבא

הרומאים לא אהבו שמישהו מעז להתמרד בהם. התגובה שלהם הייתה חדה וברוטלית, כמו כשמישהו משחק במשחק מחשב ומפעיל פתאום את "מוד בוס" הכי קשה! 🎮

הקיסר הדריאנוס גייס כוחות עצומים: לגיונות הובאו מכל רחבי האימפריה - אפילו מבריטניה הרחוקה! בראשם הוא העמיד את יוליוס סוורוס, אחד המצביאים המנוסים ביותר שלו.

הרומאים בחרו באסטרטגיה קטלנית: במקום לתקוף חזיתית את צבא בר כוכבא, הם בודדו כל אזור, הרעיבו אותו, ואז כבשו אותו. כפר אחרי כפר, מצודה אחרי מצודה נפלו. כל מקום שנכבש נותק משאר שטחי המורדים.

הקרבות היו אכזריים - בלוד התחוללו מעשי טבח, ובמערות הסתתרו משפחות יהודיות שנמצאו ונהרגו ללא רחמים.

לוחמי בר כוכבא נלחמו בגבורה, אבל הכוחות הענקיים של רומא היו חזקים מדי. לבסוף, המורדים התבצרו בעיר ביתר - המעוז האחרון של המרד.

לפי המסורת, בתשעה באב 135 לספירה - בדיוק 65 שנה אחרי חורבן בית המקדש - הבקיעו הרומאים את חומות העיר. התחולל קרב אחרון רווי דם ברחובות, ובסופו הרומאים השתלטו על הכל.

בר כוכבא עצמו נהרג (יש אגדה שאפילו נחש הכיש אותו במערה לפני שנפל בקרב). אלפי יהודים נטבחו, ולפי המסורת נהרות של דם זרמו בביתר.

ניצחון רומא הושג במחיר כבד גם להם: ייתכן שלגיון שלם הושמד, והקיסר הדריאנוס אפילו נמנע מלציין בסנאט "שלום על כוחותיו" - כי גם הרומאים ספגו אבידות כבדות.

אבל ליהודים זו הייתה טרגדיה כפולה: "כוכב" התקווה שלהם כבה, והמרד נגמר בחושך גדול עוד יותר מקודמו.