עליית הנצרות באימפריה הרומית
🔥 אמונה במחתרת - כשנוצרים נרדפים ברחבי האימפריה! 🦁
ככל שהתרחבה הנצרות, הרומאים החלו לראות בה איום. למה? כי בניגוד לשאר הדתות, הנוצרים סירבו להשתתף בפולחן הקיסר והאלילים!
הם האמינו באל אחד בלבד, וזה נראה לרומאים כמו "חוסר פטריוטיות"! 🤨
הרומאים חשדו במפגשים החשאיים של הנוצרים - הם נערכו לעיתים בלילות, בבתים פרטיים - וחשבו שהם זוממים משהו. נפוצו שמועות מרושעות: היו שטענו שבטקסי סעודת האדון (שבהם אוכלים לחם ושותים יין לזכר ישו) הנוצרים בעצם אוכלים בשר אדם ושותים דם! 🧛♂️
זה כמו כשההורים שלכם חושדים שאתם עושים משהו נורא כשאתם יושבים בחדר עם חברים, כשבסך הכל אתם משחקים פורטנייט! 🎮
הרדיפה הראשונה הגדולה הייתה ברומא ב-64 לספירה: אש ענקית השמידה חלק גדול מהעיר, והקיסר נירון האשים את הנוצרים בהצתה! מאות נוצרים נעצרו ונהרגו במיתות אכזריות - חלקם נמרחו בזפת והועלו באש כלפידים חיים (בגני נירון), אחרים הושלכו בזירה מול אריות וחיות טרף ונטרפו לעיני הקהל כ"בידור"! 😱
במאה השנייה והשלישית נמשכו הרדיפות. היו תקופות רגועות יותר, אבל גם תקופות סוערות: הקיסר דקיוס דרש מכל אזרחי האימפריה להקריב קורבן רשמי לאלילים, ומי שסירב - הוצא להורג.
בשנת 303, הקיסר דיוקלטיאנוס פתח במאמץ גדול לבער לגמרי את הנצרות: נהרסו כנסיות, כתבי קודש הושמדו, ומאמינים רבים נכלאו ונהרגו. כמו שאומרים - "הישרדות חזקים"! 💪
בתקופות אלה, הנוצרים חיו במחתרת: הם התכנסו בקטקומבות - מערכות קבורה תת-קרקעיות, שם יכלו להתפלל בחשאי.
סיפורי הקדושים המעונים שמסרו את נפשם בשירה ובשמחה, סירבו לוותר על אמונתם גם מול עינויים, עוררו השראה בקרב המאמינים. התפתח אפילו פתגם: "דם הקדושים הוא זרע הכנסייה" - כלומר, ככל שיותר נוצרים מתו למען אמונתם, יותר אנשים התרשמו והצטרפו! אירוני, נכון? 🤷♂️
אף שבתחילת המאה ה-4 הנצרות עדיין הייתה מיעוט נרדף, היא הייתה מיעוט נחוש ומאורגן - מוכן לרגע שבו הגלגל יתהפך...