ראשיתה של המדינה המודרנית

האם אפשר גם להיות חופשי לגמרי וגם חלק ממשהו גדול? 🤔 זאת הייתה השאלה המרכזית כאשר שני הרעיונות החזקים של המאה ה-19 - ליברליזם ולאומיות - יצאו לדייט משותף! בתחילה, הם היו זוג מושלם: שניהם נאבקו נגד השמרנות ובעד שינוי! הליברלים רצו חופש וזכויות לכל אדם, הלאומנים רצו מדינה משלהם לכל עם - ולכן תנועות לאומיות רבות היו גם ליברליות. 💘 זה עבד מעולה ב"אביב העמים" של 1848, כשמהפכנים בכל אירופה דרשו גם עצמאות לאומית וגם חופש אישי. מנהיגים כמו לאיוש קושוט בהונגריה, שנלחם לעצמאות מהאימפריה האוסטרית, התחייבו גם לחוקה דמוקרטית וזכויות אזרח. זה היה כאילו אמרו "אנחנו רוצים וגם להיות עם חופשי וגם כל אחד להיות חופשי בפני עצמו!" אבל כמו בכל מערכת יחסים, התחילו להופיע קשיים... 😬 ככל שהלאומיות השיגה את מטרותיה (בעיקר אחרי איחוד גרמניה ואיטליה), היא התחילה לפעמים להתנגש עם הליברליזם. הליברליזם מדגיש את האדם היחיד וזכויותיו, בעוד הלאומיות מדגישה את העם כקבוצה. בגרמניה של ביסמרק, למשל, הייתה בדיקטטורה חוקתית מוזרה - הייתה זכות בחירה לכל הגברים (שזה מגניב וליברלי), אבל בפועל הקיסר והקנצלר שמרו על רוב הכוח (וזה לא מגניב). מנהיגים לאומיים החלו לדרוש "אחדות!" יותר מ"חירות!", כאילו לומר "כדי להיות גרמני/איטלקי חזק, אולי צריך לוותר על קצת חופש אישי". 🤨 בצרפת, לעומת זאת, הרפובליקה השלישית הצליחה לאזן טוב יותר בין לאומיות וליברליזם. כך גם באנגליה, שבה הגאווה הלאומית הבריטית השתלבה עם הרחבה הדרגתית של החירויות. בסופו של דבר, הליברליזם והלאומיות יחד יצרו את הבסיס למדינות הלאום המודרניות - מדינות שמצד אחד מאוחדות תחת זהות לאומית, ומצד שני מכבדות את הזכויות של אזרחיהן. הזוג המורכב הזה ממשיך לנווט את יחסיו המסובכים עד ימינו!