בין שתי מלחמות עולם

היסודות של הבית הלאומי: היישוב היהודי לפני המנדט הבריטי 🏗️

דמיינו לבנות בית חדש - אבל כבר יש לכם יסודות מוכנים! ככה היה ליישוב היהודי בארץ ישראל לפני המנדט הבריטי. 🏗️ כבר ממחצית המאה ה-19 החלה "התעוררות" יהודית בארץ: נבנו שכונות ראשונות מחוץ לחומות ירושלים, הוקמו בתי ספר מודרניים ומוסדות רפואה.

אבל הבום הגדול התחיל בשנות ה-80 של המאה ה-19, עם העלייה הראשונה (1881-1903) - חלוצים ציונים מרוסיה ורומניה שהקימו מושבות חקלאיות כמו ראשון לציון, זיכרון יעקב ופתח תקווה. 🚜 בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" (שנוסד ב-1870) הכשיר דור חדש של חקלאים יהודים.

ואז הגיעה העלייה השנייה (1904-1914) - צעירים נלהבים עם אידיאלים סוציאליסטיים שהקימו את הקבוצות הראשונות (דגניה 1909 הייתה "אם הקבוצות"). הם ממש המציאו את הקיבוץ - צורת התיישבות שבה כולם עובדים ביחד וחיים ללא רכוש פרטי! 👨‍👩‍👧‍👦 העלייה השנייה גם יסדה את תל אביב (1909) - העיר העברית הראשונה! ואפילו הקימו את ארגון "השומר" להגנה עצמית על המושבות.

ערב מלחמת העולם הראשונה, היישוב היהודי מנה כבר כ-85,000 נפש. בתקופה זו התפתחו גם מוסדות לאומיים: ההסתדרות הציונית, המשרד הארץ-ישראלי בראשות ארתור רופין, קרן קיימת לישראל (1901) שרכשה אדמות, ואפילו עיתונות עברית! 📰 השפה העברית קמה לתחייה כשפת יומיום בהנהגת אליעזר בן-יהודה.

למרות שהיישוב היה עדיין קטן, הוא היה מאורגן ומסודר, עם חינוך (גימנסיה הרצליה!), בריאות (בית חולים הדסה!), חקלאות ותחושת שליחות ציונית אדירה! 🔥 היסודות האלה אפשרו ליישוב לקלוט עליות גדולות ולהתפתח במהירות בתקופת המנדט - כי כבר היה בסיס מצוין לבנות עליו!