מלחמת העולם השנייה והשואה

בונים מדינה מהיסוד: ההתיישבות העירונית והכפרית בתקופת המנדט 🌆

מה יותר חשוב - עיר או כפר? התשובה של היישוב היהודי: שניהם! 🙌 בתקופת המנדט הבריטי, בניית הבית הלאומי התבססה על שילוב בין ערים עבריות מודרניות לבין התיישבות חקלאית נרחבת.

בערים: 🏙️ תל אביב צמחה במהירות משכונה קטנה לעיר תוססת - מרכז כלכלי (מסחר, בנקאות) ותרבותי (עיתונים, תיאטראות, קולנוע). גם חיפה התפתחה עם שכונות חדשות בכרמל ונמל פעיל, ובירושלים נבנו שכונות מודרניות כמו רחביה ותלפיות. הערים סיפקו תשתית כלכלית, מוסדות חינוך (האוניברסיטה העברית נפתחה ב-1925!) ושירותים מודרניים.

במקביל בכפר: 🌾 ההתיישבות החקלאית התפרסה בעמק יזרעאל, בגליל, בעמק בית שאן ובשרון. המושבות הוותיקות התבססו (נס ציונה, רחובות), וקמו קיבוצים חדשים (עין חרוד, גבעת ברנר) ומושבי עובדים (נהלל). החקלאים יבשו ביצות, נטעו פרדסים, פיתחו משקי חלב ועופות, וקבעו בעלות על אדמות רבות.

ההתיישבות הכפרית הייתה גם בעלת ערך ביטחוני עצום: היישובים היו פזורים באזורים שונים, חלקם מוקפים בסביבה ערבית, וכך קבעו עובדות בשטח לגבי גבולות עתידיים. 🛡️ בשנות המרד הערבי (1936-1939), הומצא דגם "חומה ומגדל" - יישובים שנבנו בין לילה עם גדר ומגדל שמירה (למשל חניתה). השילוב בין כוח כלכלי ותרבותי בערים לבין אחיזה בקרקע ויצרנות חקלאית בכפרים יצר חברה יהודית מאוזנת - ממש מדינה בדרך! 🏗️