סוף המאה ה-19 -מעבר לעידן חדש

דמיינו חבר טוב שפתאום מפנה לכם את הגב... 😔 זה בדיוק מה שקרה ליישוב היהודי עם בריטניה בסוף שנות ה-30! מה קרה בעצם? בזמן המרד הערבי (1936-1939), היהודים שיתפו פעולה באופן מלא עם הבריטים: ההגנה סיפקה מודיעין, הוקמה משטרה יהודית, ונוטרים יהודים חמושים פעלו לצד הצבא הבריטי. בן-גוריון אפילו הורה על "ברית מדינית" עם הבריטים, בתקווה שהם יעריכו זאת ויקדמו את הבית הלאומי. בהתחלה הכל נראה בסדר - הבריטים אפילו שקלו תוכנית חלוקה עם מדינה יהודית קטנה. 🤝 אבל ב-1938 משהו השתנה... הבריטים החלו לנסות לפייס את הערבים, בעיקר כי מלחמת עולם חדשה התקרבה והם רצו שקט במזרח התיכון. הם החלו לסגת מרעיון החלוקה ורמזו על מדיניות חדשה שתגביל את היהודים (מה שהפך לאחר מכן ל"ספר הלבן" המפורסם של 1939). 📜 התנועה הציונית בהנהגת ויצמן ובן-גוריון הבינה בסוף 1938 שמשהו נורא קורה - בריטניה עומדת "לסגור את הדלת" בפני המפעל הציוני! כשראו טיוטות של הספר הלבן שהגביל עלייה יהודית ורכישת קרקעות, היה הלם וכעס. הסיבה לשינוי הייתה ברורה: בריטניה כבר לא ראתה עצמה מחויבת להצהרת בלפור, אלא העדיפה לפייס את הערבים. 🤦‍♂️ ומה עם יהודי אירופה? ב-1938, אחרי "ליל הבדולח", היה כבר ברור שיהודי אירופה בסכנה איומה ודחוף להצילם - אבל הבריטים רצו לחסום את העלייה דווקא עכשיו! מול המצב החדש, הסוכנות היהודית החליטה על מדיניות עצמאית ונוקשה יותר: ⚡ 1) מפעל ההעפלה הבלתי-לגאלית הוגבר - במקום לחכות לאשרות בריטיות, החלו להבריח מעפילים בספינות (כמו "קטינה" ב-1939). 2) ההגנה התכוננה לאפשרות של עימות עם הבריטים אם ינסו למנוע הצלת יהודים. בן-גוריון טבע את המשפט המפורסם: "נילחם בהיטלר כאילו אין ספר לבן, ונילחם בספר הלבן כאילו אין היטלר". 3) האצ"ל, שהפסיק פעולות נגד הערבים ב-1937, החל ב-1939 לתקוף מטרות בריטיות (אחרי פרסום הספר הלבן). השינוי הזה היה מכריע - היישוב היהודי עבר מפעילות "בתוך הכללים" הבריטיים לפעילות עצמאית ולעיתים מחתרתית. 🕵️‍♂️ אמנם בזמן מלחמת העולם השנייה נדחה העימות החזיתי (כי נלחמו יחד בנאצים), אבל מיד אחריה, ב-1945, פרץ המאבק הגלוי נגד בריטניה. למעשה, ההחלטות של סוף 1938 היו הזרעים שהובילו בסוף למאבק לעצמאות ולהקמת מדינת ישראל ב-1948, גם בלי הסכמת בריטניה! 🇮🇱