המיעוט היהודי באירופה

פולין הייתה הבית של הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה - יותר מ-3 מיליון נפש! בהתחלה, היהודים בפולין העצמאית החדשה קיבלו שוויון זכויות רשמי והיה להם ייצוג בפרלמנט (הסיים) ובמועצות עירוניות. אבל כבר אז היו מתחים: המפלגות הלאומניות בראשות רומן דמובסקי ראו ביהודים גורם זר, וב-1918-1919 כבר היו כמה פרעות. בשנות ה-20 המוקדמות פולין שמרה על דמוקרטיה והיהודים השתלבו בחיים הפוליטיים והכלכליים. אבל ב-1926 - טוויסט בעלילה! 🔄 הגנרל יוזף פילסודסקי השתלט על השלטון בהפיכה. מזל שהוא היה יחסית מתון כלפי היהודים, אז המצב נשאר יציב. אבל אחרי מותו ב-1935? הכל השתנה... בסוף שנות ה-30 שלושה דברים הרסו את מעמד היהודים בפולין: 1. עלייה באנטישמיות הציבורית: ארגונים מקצועיים וקבוצות סטודנטים החלו להדיר יהודים בגלוי. איגודים מקצועיים קתוליים של רופאים ועורכי-דין החליטו שלא לקבל יהודים. באוניברסיטאות הונהגו "ספסלי הגטו" - יהודים נאלצו לשבת בספסלים נפרדים בירכתי הכיתה! מי חשב על אפרטהייד באוניברסיטה? 🎓🚷 2. מדיניות ממשלתית לאומנית: אחרי פילסודסקי, הממשלה נטתה יותר לימין והתעלמה מאפליה. 3. משבר כלכלי: ברחבי פולין התפשטו קריאות לחרם על עסקים יהודיים. ארגוני ימין תלו שלטים "אל תקנה אצל יהודי"! זה כמו להגיד "אל תקנה משוקולד!" לילד עם פרצוף מלא שוקולד... כל זה הביא למצב קשה: פוגרומים מקומיים (כמו בפרשיטיק ב-1936), ועוני כבד בקרב יהודים. הממשלה הפולנית אפילו רצתה לעודד יהודים להגר כ"פתרון לבעיה היהודית" ובחנה תוכניות מוזרות כמו "תוכנית מדגסקר"! 🌴 (כן, הם באמת חשבו לשלוח יהודים לאי מדגסקר באפריקה. מי אמר שפוליטיקאים לא יצירתיים?) עקב ההרעה במצבם, אכן החלו עשרות אלפי יהודים פולנים להגר בשנות ה-30, רבים לארץ-ישראל. אבל רוב יהודי פולין נשארו בארץ עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהם נדחקים יותר ויותר לשוליים החברתיים והכלכליים. סיפור עצוב של מדינה שהבטיחה זכויות ובסוף לא קיימה אותן...