המיעוט היהודי באגן הים התיכון

השלטון האירופאי נתן אמנם יתרונות ליהודים, אבל גם זרע פיצוצים בינם לבין שכניהם המוסלמים! 💣 תארו לעצמכם מתכון למתח: קחו קצת קנאה כלכלית, הוסיפו לאומנות, ערבבו עם שינויים תרבותיים, ותקבלו סכסוך עסיסי! רכיב #1: כלכלה – היהודים השתלבו היטב בכלכלה המודרנית ובמסחר עם אירופה והצליחו לעיתים יותר מהמוסלמים. זה גרם לאנשים לקנא ולהרגיש שהיהודים "מרוויחים" מהשלטון הזר. בתקופות משבר, כמו השפל הכלכלי של שנות ה-30, זה התגבר. התוצאה? האשמות שהיהודים "שולטים בכלכלה" – אותה מנגינה ישנה... 🎵 רכיב #2: פוליטיקה – התנועות הלאומיות החדשות החלו לראות ביהודים גורם "זר" שמזוהה עם הקולוניאליזם. באלג'יריה טענו שהיהודים בחרו בצד של צרפת, ולכן "בגדו" בעם האלג'ירי. בקונסטנטין (אלג'יריה) פרצו ב-1934 מהומות קשות ונהרגו עשרות יהודים. זה היה כמו לומר: "אתם יותר מדי אוהבים את המורה החדשה, אז אתם לא חברים שלנו!" 🏫 רכיב #3: תרבות – היהודים המודרניים אימצו אורחות חיים מערביים במהירות – לבוש, שפה, חינוך. חלק מהמוסלמים ראו בזה איום, כאילו היהודים עוזרים "להשחית" את הערכים המסורתיים עם תרבות המערב. זה כמו להיות הראשון בכיתה שמביא סמארטפון, וכולם מסתכלים עליך בחשד! 📱 רכיב מספר #4: הסכסוך בארץ ישראל – מאז הצהרת בלפור (1917) והמאורעות בפלשתינה, התעוררה הזדהות של ערביי האזור עם המאבק הפלסטיני. דיווחים על עימותים בכותל המערבי ב-1929 עוררו מהומות נגד יהודים גם בדמשק וביירות. היהודים המקומיים מצאו את עצמם "אשמים" במה שקורה בארץ אחרת, למרות שלא היו מעורבים! 🤷‍♂️ כל הגורמים האלה יחד הפכו את המתיחות מרעה לגרועה בשנות ה-30. יחסי השכנות, שפעם היו בדרך כלל שלווים (למרות הבדלי מעמד), הפכו חשדניים ולפעמים אלימים. וכאילו זה לא מספיק, הממשלות הקולוניאליות, שכביכול "הגנו" על היהודים, לא תמיד עשו את העבודה כמו שצריך... 🦸‍♂️