המדיניות הנאצית כלפי היהודים

בזמן שבמזרח אירופה דחפו את היהודים לגטאות, במערב אירופה השתמשו הנאצים בטקטיקה של "המים עולים לאט, וכשאתה מרגיש כבר מאוחר מדי"! 🚰 במדינות כמו צרפת, הולנד ובלגיה, בידוד היהודים היה הדרגתי וערמומי - כמו להוריד תוכנה בלי לקרוא את תנאי השימוש, ורק אחר כך לגלות מה באמת קרה... 👻 בצרפת (תחת ממשלת וישי של המרשל פטן), כבר בקיץ 1940 בוטל שוויון הזכויות ליהודים. באוקטובר 1940 פורסם "תקנון מעמד היהודים" (Statut des Juifs) - סדרת חוקים שהגדירה מיהו יהודי ושללה את זכויותיהם. יהודים פוטרו מעבודות בממשלה, בצבא ובמקצועות חופשיים, ורכושם הוחרם. עוד לפני הטלאי הצהוב, יהודי צרפת (במיוחד פליטים) רוכזו במחנות מעצר כמו גירס וורס. בהולנד, תחת הנציב הנאצי זייס-אינקווארט, החלו הגזירות בספטמבר 1940: יהודים פוטרו ממשרותיהם (בנובמבר 1940 - כל המורים והפקידים היהודים פוטרו), ובפברואר 1941 הוקם יודנראט. באירוע מזעזע, 400 צעירים יהודים באמסטרדם נעצרו ונשלחו למחנות בגרמניה שם נרצחו. זה הוביל ל"שביתת פברואר 1941" - הולנדים מחו נגד רדיפת היהודים, אך זה דוכא באלימות. באוגוסט 1941 הוקם "בנק ליפמן-רוזנטל" - למעשה מנגנון להחרמת כל הכסף היהודי. במאי 1942 - חובת טלאי צהוב. בבלגיה, שתחת כיבוש צבאי גרמני, תהליך דומה החל כבר ב-1940: יהודים נדרשו לרשום עצמם, הורחקו ממוסדות חינוך ואתרים ציבוריים, ורכושם הוחרם. גברים יהודים נשלחו לעבודות כפייה בצפון צרפת. כל המערך הזה ייצר רשת של מחנות מעבר וגירוש במערב - דראנסי ליד פריז בצרפת (הוקם באוגוסט 1941), וסטרבורק בהולנד, ומבצר מלין (מכלן) בבלגיה - שבהם רוכזו היהודים לקראת משלוח "מזרחה". 🚂 ומה הקשר? עד יוני 1941 טרם החלו הגירושים ההמוניים, אבל התשתית כבר הוכנה: היהודים זוהו, סומנו, בודדו, ורוכזו - רק חיכו ל"לחיצת כפתור". המערכת הנאצית עבדה בשיטתיות של האקרים - קודם מאתרים את המטרה, מנתקים אותה מהרשת, ורק אז מפעילים את התוכנה המרושעת... 💻