תחת שלטון האסלאם הקלאסי, היהודים היו במעמד של "ד'ימי" (בני חסות) ⚖️
זה אומר שהיו להם הגנה וחופש דת מסוים – אבל הם היו אזרחים סוג ב':

• שילמו מס מיוחד (ג'יזיה)

• הוגבלו בלבוש ובמקצועות

• עדותם בבית משפט שווה פחות

זה כמו לשחק במשחק עם רמת קושי גבוהה יותר מכולם! 🎮

📜 ואז הגיעו השלטונות הקולוניאליים ושינו את כללי המשחק.

תחת שלטון צרפתי ובריטי הונהגו חוקים מודרניים שהעניקו שוויון פורמלי לכל הנתינים.

• בתוניסיה, כבר ב-1856 נחתם "הברית הפונדמנטלית" שהבטיחה שוויון בפני החוק.

• בעיראק, חוקת 1925 הבטיחה שוויון זכויות לכולם – כולל היהודים, שיכלו לכהן בפרלמנט ולשרת במשטרה ובשירות המדינה.

אבל… ⚠️
השוויון הזה לא תמיד התקיים בפועל.

• באלג'יריה – היהודים קיבלו אזרחות צרפתית מלאה.

• אבל במרוקו ובתוניסיה – נשארו "נתינים מקומיים" תחת שלטון הסולטאן או הביי.

📚 היסטוריונים קראו לזה "ד'ימי קולוניאלי" – היהודים היו בין שני עולמות: מצד אחד, מוגנים על ידי האירופאים; מצד שני, כפופים לשליט המקומי.
זה כמו לעמוד עם רגל אחת בעולם הישן ורגל אחת בעולם החדש! 🦶🦶

📈 השיפור במעמד החוקי נתן ליהודים יותר ביטחון – והתוצאה: גידול מהיר באוכלוסייה היהודית!
בין שתי מלחמות העולם, מספר היהודים במזרח התיכון וצפון אפריקה הוכפל.