השלטון האירופי חיבר את ארצות המזרח התיכון לכלכלה העולמית – זו הייתה גלובליזציה, גרסת המאה ה-20 המוקדמת!

עבור היהודים זה היה ג'קפוט: רבים הפכו למתווכי מסחר, סוכנים ובעלי עסקים ששירתו את צורכי השלטון.

📦 מסחר יהודי חוצה גבולות
סוחרים יהודים בסוריה ובלבנון ייצאו משי ותוצרת חקלאית לאירופה וייבאו מוצרים אירופאים.
במרוקו ותוניסיה, יהודים ניהלו נמלים, עסקו בבנקאות וסחר בינלאומי.
העובדה שרבים ידעו צרפתית או איטלקית (בזכות בתי הספר של האליאנס) העניקה להם יתרון עצום! 💪

🏦 יזמות יהודית במצרים
במצרים, משפחות יהודיות עשירות (משפחות קטאווי, סוארס ואחרות) הקימו בנקים ומפעלי תעשייה מודרניים.
נשמע נהדר, נכון? אבל היה גם צד שני למטבע... 🪙

⚠️ תלות כלכלית וסיכונים גלובליים
הכלכלה הקולוניאלית יצרה תלות: המשק המקומי כוון לצרכים של המעצמות – גידול חומרי גלם ושירותים למתיישבים, לא פיתוח עצמאי.
יהודים רבים הפכו תלויים בקשרי המסחר עם אירופה: יצרני שמן זית, סוחרי תאנים וסיטונאים תלו את פרנסתם בשווקים האירופאים.

📉 משבר כלכלי ופשיטות רגל
כשהגיע השפל הגדול ב-1929, הביקוש האירופי צנח, והסוחרים היהודים נפגעו קשה.
חלקם פשטו רגל – זה כמו להשקיע את כל החסכונות שלך במניה אחת!

👮 משרות במגזר הציבורי
מסלול תעסוקה חדש אחר היה עבודה במגזר הציבורי והמנהל הקולוניאלי.
יהודים רבים עבדו כפקידים, מורים, מתורגמנים ושוטרים.
בעיראק של שנות ה-20, ששפעה מחסור באנשים משכילים, מילאו יהודים תפקידים בכירים (היהודי ססון כדורי אפילו היה שר האוצר!).

⚡ אנטגוניזם לאומני ומתח גובר
המשרות האלה, שכל כך עזרו לפרנסה, סומנו בידי הלאומנים המוסלמים כ"שיתוף פעולה עם האויב", מה שהגביר את המתח...

🎢 סיום תור הזהב
בסוף שנות ה-30, כשענני מלחמת העולם השנייה התקדרו, הגיע הסוף ל"תור הזהב" היחסי.
בארצות תחת שלטון צרפת של וישי (1940–1942), הוטלו הגבלות אנטי-יהודיות: שלילת רישיונות עסק, פיטורים ממשרות ממשלתיות.
יש גבול לכמה רולר-קוסטר כלכלי אדם יכול לסבול!