
הבא:
יהודי גרמניה לפני היטלר

מדיניות הפיוס: או איך לתת לילד סוכריות כדי שיפסיק לבכות, ולגלות שעכשיו הוא רוצה את החנות כולה 🍭
מדיניות הפיוס של המערב הייתה כמו אפליקציית "דייטים של מדינות" ששולחת התראה: "יש התאמה מושלמת בינך לבין... מלחמת עולם"! 💘
המדינות הדמוקרטיות, בעיקר בריטניה וצרפת, בחרו לוותר להיטלר שוב ושוב במקום להתעמת איתו. הרעיון היה פשוט: אם ניתן לו מה שהוא רוצה, הוא יהיה מרוצה ולא יבקש יותר (נשמע כמו ההורים שלכם כשאתם מתחננים לאייפון חדש, נכון?).
למה פייסו את היטלר? 🤔
סיבה #1: טראומת מלחמת העולם הראשונה. אף אחד לא רצה עוד מיליוני הרוגים.
סיבה #2: משבר כלכלי והיעדר מוכנות צבאית - המדינות היו רזות מהשפל הגדול.
סיבה #3: יחס ביקורתי לחוזה ורסאי - רבים חשבו שהחוזה היה קשה מדי לגרמניה.
סיבה #4: פחד מהקומוניזם - חלק חשבו שהיטלר טוב יותר מסטלין! 🚩
התוצאות ההרסניות 💥
אבל כל ויתור רק עודד את היטלר לדרוש עוד: במקום לעצור אותו כשפלש לריין, המערב עצם עיניים; במקום להילחם בספרד, הם נשארו בצד; ובשיאה - בהסכם מינכן - המערב פשוט מסר לו חתיכה ממדינה אחרת!
רק אחרי כיבוש כל צ'כוסלובקיה במרץ 1939 התעורר המערב, וכשהיטלר פלש לפולין בספטמבר 1939, הוכרזה מלחמת העולם השנייה.
הלקח: לפעמים "שלום עכשיו" מוביל ל"אסון מאוחר יותר". או כמו שהיו אומרים בהודעות סנאפצ'ט אילו היו אז: "מי שנותן לבריון את הארוחת צהריים שלו היום, מגלה שמחר הבריון רוצה גם את הבית שלו!"