תקופת בית שני

איך מצליח עם אחד לזכור אירועים של לפני אלפיים שנה? כנראה בזכות שריפות גדולות שמותירות זיכרון בל יימחה... 🔥

העם היהודי זוכר את סיפורי התהילה והטרגדיה של ימי בית שני דרך שני חגים מנוגדים: חנוכה ותשעה באב - כמו האימוג'ים 😄 ו-😢 של לוח השנה.

חג החנוכה מציין את הניצחון הגאה של המכבים על היוונים וטיהור בית המקדש. במשך שמונה ימים מדליקים יהודים חנוכייה עם נרות, כשכל יום מוסיפים עוד נר, עד ללילה השמיני עם שמונה נרות מאירים. 🕎

מדליקים, שרים "מעוז צור", מספרים לילדים על גבורת המכבים, אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן (סופגניות ולביבות!) לזכר פך השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים, ומשחקים בסביבון עם האותיות נ-ג-ה-פ (נס גדול היה פה).

חנוכה הוא חג שמח של ניצחון והצלה - אור מנצח את החושך!

לעומתו, תשעה באב הוא יום צום ואבל לאומי המציין את חורבן בתי המקדש, שלפי המסורת שניהם נחרבו באותו תאריך: הראשון בידי הבבלים (586 לפנה"ס), והשני בידי הרומאים (70 לספירה).

ביום זה צמים במשך כ-25 שעות, יושבים על הרצפה או שרפרפים נמוכים בבית הכנסת, וקוראים לאור נרות את מגילת איכה - קינות ירמיהו על החורבן.

קוראים גם קינות נוספות - שירים עצובים על כאב החורבן, על ירושלים הבוערת, על אנשים הנמכרים לעבדים. האווירה קודרת, לא מברכים לשלום, ונמנעים מלימוד תורה שמח.

תשעה באב הפך למועד המרכז בתוכו את כל האסונות ההיסטוריים של העם היהודי.

אבל יש גם תקווה: המסורת אומרת שמשיח ייוולד בתשעה באב, ולאחר היום הזה מתחיל רצף של שבע שבתות נחמה. 🌅

שני המועדים האלה יחד מלמדים את הסיפור השלם: על הימים של עצמאות וניצחון, ועל הימים של חורבן ואובדן.

זה קצת כמו אלבום תמונות משפחתי שיש בו גם תמונות משמחות מטיולים, וגם תמונות עצובות מהלוויות - כולן יחד מספרות את הסיפור המלא. 📔