בין שתי מלחמות עולם

איך מרגיש להיות יהודי במדינה שביטלה את כל חוקי האפליה נגדך... אבל גם אוסרת עליך לקיים את הדת שלך? 🤔 זה הפרדוקס שחוו יהודי רוסיה אחרי המהפכה הקומוניסטית! כשהקומוניסטים עלו לשלטון ב-1917, רבים מהמהפכנים היו בעצמם יהודים (כמו לאון טרוצקי) שרצו להפיל את משטר הצאר האנטישמי. הקומוניסטים ביטלו מיד את כל חוקי האפליה נגד יהודים: בוטל "תחום המושב" (האזור המוגבל שבו הורשו יהודים לגור), בוטלו הגבלות על לימודים ומקצועות, ופוגרומים הפכו לדבר אסור! 🎉 אבל... יש גם צד שני למטבע! 🪙 המשטר החדש התנגד לכל דת, כולל היהדות. הם סגרו בתי כנסת, הגבילו לימוד תורה, ופירקו מוסדות קהילתיים יהודיים. בקיצור - יהודים כיחידים קיבלו שוויון זכויות, אבל כקהילה דתית הם נרדפו! מצד אחד, יהודים רבים (במיוחד צעירים) השתלבו נהדר בחברה הסובייטית החדשה. הם הפכו לרופאים, מהנדסים, מדענים ופקידים בכירים - קריירות שהיו חסומות בפניהם בעבר! 🔬 אבל מצד שני, הזהות היהודית הדתית והקהילתית נמחקה בהדרגה. סטלין אמנם הקים אזור אוטונומי ליהודים במזרח הרחוק (בירוביג'אן), אך המיזם לא ממש הצליח. לקראת מלחמת העולם השנייה חיו בברה"מ כ-5 מיליון יהודים - הקהילה השנייה בגודלה בעולם! רובם היו נאמנים למשטר, אף שחלקם התגעגעו למסורת. אז מה היה עדיף: להיות יהודי בארץ עם אנטישמיות פתוחה אבל חופש דתי, או בארץ עם שוויון זכויות אבל ללא חופש דתי? דילמה קשה, אה? 🤷‍♀️